ירושלמי- כמה פסוקים של קריאת שמע?

האמורא רב, שזכה ללמוד תורה מפי רבי יהודה הנשיא (רבי), תמה מתי רבי מקיים מצות קריאת שמע, הרי הוא מעביר שיעור רצוף מלפני זמן קריאת שמע ועד אחרי זמנה! 

רבי חייא עונה לו, שבאמצע השיעור כאשר רבי מעביר ידיו על עיניו לרגע, זו לא הפוגה קצרה, אלא אז הוא אומר את המינימום הנדרש בשביל לצאת ידי חובת קריאת שמע.

ומה הוא המינימום הזה?

בבבלי אומרים (ברכות יג): "תנו רבנן: 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד' - זו ק"ש של ר' יהודה הנשיא." - הפסוק הראשון של קריאת שמע הוא המינימום הנדרש לצאת ידי חובת המצוה. 

לעומת זאת, בירושלמי שואלים על הסיפור עם רבי, שאמר קריאת שמע באופן כל כך מהר עד כדי כך שתלמידו רב לא היה מבחין בכך, שמזה משמע שהמינימום הנדרש הוא רק פסוק ראשון, ולא כמו ההלכה של הירושלמי, שצריך לומר את שלושת הפסוקים הראשונים. ועונים, שרבי באמת היה מספיק בזמן הקצר הזה לומר את שלושת הפסוקים. 

מה שורש המחלוקת, אם מספיק פסוק ראשון או שצריך עוד שני פסוקים?

איזה תוכן נוסף מוסיף הירושלמי על הבבלי, שבלעדיו לא מקיימים את המצוה?

"וְאָ?הַבְתָּ?!" לפי הירושלמי, בלי לקרוא על אהבת ה' לא מקיימים מצות קריאת שמע. 

בבבלי לעומת זאת מספיקה קבלת עול מלכות שמים. הערך של אהבת ה' הוא חלק משלימות המצוה, אבל הוא אינו מעכב.

הדברים מתבארים לאור דברי הזוהר הקדוש, שבחו"ל "עבדו את ה' ביראה", ובארץ ישראל "עבדו את ה' בשמחה". ערכי האהבה והשמחה שייכים זה לזה, ובא"י הם עיקר עבודת ה'.